שחרור החולד העיוור לחופשי

בחדרי המחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב שכנה מזה שנים רבות חיה מרתקת – החולד העיוור. כל מי שעבר במזדרונות המחלקה שמע מיד את קולות הכרסום והחפירה הנמרצים שלהם. אל דאגה, לא מסופר כאן על עוד סיפור מזיל דמעות על ניסויים בבעלי חיים… במקרה זה החולדים שהו במחלקה אמנם לשם מחקר אך מדובר על מחקר התנהגותי בלבד כשבסיומו שוחררו החולדים שנחקרו בחזרה לטבע. במשך שנים מעבדתו של פרופ' יוסף טרקל עסקה נמרצות במחקר על חיה מסתורית זו, ומחקר זה הניב שורה של ממצאים מופלאים (המחקרים פורסמו בכתבי עת מקצועיים ובוצעו על ידי ד"ר טלי קמחי, ד"ר רוני רדו, ד"ר עידו צורי, ד"ר אורי שיינס ועוד אחרים). מאחר ואת המחקר על חתולי רחוב ביצעתי בהנחייתו של פרופ' טרקל, יצא לי להכיר מקרוב מאוד את החולדים ולהתרשם עמוקות מהתחכום שקיים בחיה כל כך קטנה. כאשר פנתה אלי ימית מהמעבדה לסייע בשחרור החולדים, נעתרתי מיד לבקשתה ולקחתי שני חולדים על מנת לשחררם בשטח הטבעי שסביב אלפי מנשה (אל דאגה הם שוחררו הרחק מגינות ירק). שחרור חולד אינו עניין של מה בכך, יש צורך לחפור בור, להניח בתוכו את החולד ולהניח בבור מזון שישמש את החולד עד שיתמקם בביתו החדש. בגלל שזו חוויה יוצאת דופן, הוזמנו הילדים להשתתף בחוויה וכך למדו גם שיעור טבע קצר. והנה תהליך השחרור בקצרה:
החולד מונח בתוך הבור

החולד מתחיל לחפור לעצמו מחילה

המחילה כבר עמוקה ואפשר להציץ ממנה החוצה, ולמי שלא מזהה בתמונה זו החולד "מסתכל" עלינו

ולמי שסקרן לגבי חלק מהתכונות הייחודיות שהתגלו במהלך שנות המחקר, להלן כמה עובדות על החולד:
  • החולד העיוור שהוא חסר עיניים לחלוטין מסוגל לנווט את דרכו במחילות החשוכות תוך שהוא נעזר בשדה המגנטי של כדור הארץ. למעשה, אפשר לומר שלחולד יש חוש שישי שהוא מצפן פנימי שמאפשר לו לדעת היכן הצפון בכל זמן ובכל שעה.
  • החולד היא חיה יחידאית (כל אחד חי בנפרד ולא בקבוצות) ומשום כך גם מאוד תוקפנית. אם מפגישים בין שני חולדים הם יאבקו זה בזה עד כדי גרימת נזק ממשי אחד לשני.
  • ואז נשאלת השאלה – איך נפגש הזכר עם הנקבה בלי שיריבו? איך הם נמנעים בטבע מלפגוש זה בזה ואף להרוג זה את זה? והתשובה היממה את החוקרים, לחולד יש חוש שביעי! הם מסוגלים לתקשר אחד עם השני באמצעות גלים ססמיים. הם פשוט דופקים באמצעות ראשם הפחוס על דפנות המחילה וכך מפיקים גלים ססמיים שנקלטים על ידי החולדים שבסביבה. הקליטה של הגלים הססמיים הללו מתאפשרת על ידי הצמדת הראש לדפנות גם כן.
  • החולד יודע להשתמש בגלים הססמיים הללו גם על מנת לעקוף מכשולים בדרכו. הרי החולד חופר בתוך האדמה ואין לו יכולת "לראות" מכשולים כמו בורות או סלעים ש"חוסמים" את נתיב החפירה שלו. בעזרת הפקת גלים ססמים הוא יכול לקבוע בדיוק של סנטימטרים היכן נמצא המכשול בדרכו וכך הוא מסוגל לחפור מעקף מדויק.
  • מחילותיו של החולד בנויות כמו בית ממש – יש לו חדר שירותים, מטבח לאגירת מזון ואפילו חדר שינה. כאשר הבית הופך "מלוכלך" יתר על המידה, הוא בונה בית חדש בסמיכות לישן. באופן זה, בפעמים בהם החולד צריך לברוח במהירות מביתו, כמו למשל אם המחילה מוצפת במים, הוא מסוגל לחזור לביתו הישן ו"לסגור" אחריו את ה"דלת" על ידי סתימת הפתח באדמה.

אודות המחבר

השארת תגובה