תקציר ההרצאה (עברית ואנגלית)

השפעות דמוגרפיות והתנהגותיות של TNR (Trap-Neuter-Return) על קבוצות חתולים משוטטים בסביבה עירונית

גינטר ע., פינקלר ה.* וטרקל י. *

(התקבל לפרסום ב: JAVMA 2010)

* המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

אוכלוסיות החתולים המשוטטים הגיעו בסביבה העירונית לצפיפויות גבוהות,  2,500-1,000 חתולים לקמ"ר, וזאת עקב נטישה מתמדת של חתולים ביתיים, פוריותם הגבוהה של החתולים ושפע של משאבים חיוניים הנמצאים בסביבה העירונית. מחד, אוכלוסיות אלה גורמות למטרדים, כמו למשל פגיעה בבריאות הציבור וטריפת חיות בר; ומאידך, נגרמת גם פגיעה חמורה ברווחת החתולים עצמם. במהלך העשור האחרון הפכה בהדרגה שיטת ה-TNR (Trap-Neuter-Return) לשיטת הטיפול העיקרית, אם לא היחידה, באוכלוסיות אלה. בניגוד לפופולאריות השיטה, מרבית המחקרים שבדקו את ההשפעות הדמוגרפיות של TNR בוצעו במקומות מבודדים או כפריים ובהיקף מצומצם יחסית. למעשה, עד היום פורסם רק מחקר אחד שבדק השפעות TNR בסביבה עירונית. מחקר זה נערך ללא ביקורת ושיטת ה-TNR שולבה עם מסירת גורי חתולים לאימוץ בהיקף משמעותי.

במחקר הנוכחי, נבדקו ארבע אוכלוסיות של חתולים משוטטים (n=260 חתולים), המואכלים באופן קבוע, במשך שנת תצפיות אחת. בשתי אוכלוסיות (להלן קבוצות הניסוי), 75% מהחתולים נלכדו, עוקרו והוחזרו, ובשתי האוכלוסיות האחרות (להלן קבוצות ביקורת) החתולים לא טופלו. לאחר זיהוי אינדיבידואלי של החתולים, בוצע מעקב אחר הנוכחות וההתנהגות החברתית של החתולים. התצפיות החלו בזמן התקבצות החתולים לפני מועד ההאכלה והסתיימו עם תום האכילה.

מספר החתולים הבוגרים בקבוצות הניסוי עלה באופן מובהק לאורך תקופת המחקר, ואילו בקבוצות הביקורת מספרם פחת באופן מובהק. העלייה במספר החתולים הבוגרים בקבוצות הניסוי חלה כתוצאה מרמה גבוהה יותר של נדידה פנימה, בהשוואה לקבוצות הביקורת, ושל רמה גבוהה יותר של הגירה החוצה, בקבוצות הניסוי. הנוכחות השנתית של החתולים הבוגרים המעוקרים נמצאה גבוהה באופן מובהק מזו של החתולים התמימים. בנוסף, שיעור הישרדות הגורים היה גבוה באופן מובהק בקבוצות הניסוי לעומת קבוצות הביקורת. בקבוצות הניסוי, שיעור התנהגות תחרותית-תוקפנית היה נמוך באופן מובהק לעומת קבוצות הביקורת. כמו כן, שיעור ההשתתפות של זכרים תמימים במפגשים תוקפניים של 'איום קולני' נמצא גבוה באופן מובהק בהשוואה לזה של זכרים מסורסים.

לאור ממצאי המחקר עולה כי יישום שיטת ה-TNR, תוך התמקדות בקבוצות האכלה של חתולים משוטטים בסביבה עירונית, כפי שנעשה במרבית המקומות, יכול לגרום לעלייה בגודל הקבוצות. עלייה זו היא תוצאה של שני שינויים עיקריים בדינמיקה של האוכלוסייה: מחד, חתולים תמימים נודדים פנימה לתוך האוכלוסייה; ומאידך, חתולים מעוקרים עוזבים פחות את האוכלוסייה ונותרים בה למשך זמן ממושך יותר. החתולים בקבוצות המואכלות ביצעו אינטראקציות חברתיות לא אקראיות ויצרו קבוצות חברתיות התלויות במועד ההאכלה ובמקום ההאכלה. בהשוואה לקבוצות הביקורת, החתולים בקבוצות הניסוי ביצעו פחות התנהגויות תוקפניות-תחרותיות והזכרים המסורסים ביצעו פחות התנהגויות תוקפניות מסוג 'איום קולני' בהשוואה לזכרים תמימים. ייתכן כי הבדל התנהגותי זה בין החתולים המעוקרים לתמימים משפיע גם על ההתנהגות הטריטוריאלית של החתולים המעוקרים, וכך מהווה את הגורם המרכזי שמאפשר לחתולים תמימים זרים לנדוד פנימה לתוך קבוצות של חתולים מעוקרים.
 

Demographic and behavioural influences of TNR (Trap-Neuter-Return) on free-roaming cat populations in an urban environment

Gunther I. Finkler H.* and Terkel J.*

(In press, JAVMA 2010)

* The zoology department, Tel-Aviv university

Continuous abandonment of pet cats to the streets, the high fecundity of the cats themselves and the abundance of vital resources in the urban environment have enabled free-roaming cat populations to reach densities as high as 1000-2500 cats per km2 in this environment. These high densities can lead to public health hazards, predation on wildlife and extremely impaired welfare of the cats themselves. During the last decade, the trap-neuter-return (TNR) method has gradually become the main method of control and in many places in Israel the only method of control. In contrast to its popularity of use, TNR has been studied only in isolated or rural environments and on a relatively small scale. Indeed, only one study has examined the demographic influences of TNR in an urban environment. That study, however, was performed without control and the TNR was combined with significant rates of kitten adoption.

Over a one-year observational study, we examined four groups of free-roaming cats (n=260 cats) that were routinely fed in the urban environment. Seventy-five percent of the cats in two groups (experimental) were initially trapped, neutered and returned to the feeding sites; cats in two other   groups (control) were left untreated. 

The number of adult cats in the experimental groups increased significantly along the study period, whereas in the control groups it decreased significantly. This increase in the experimental groups was due to higher immigration and lower emigration rates in comparison to the control groups. In the experimental (initially neutered) groups, annual presence of neutered cats was significantly higher than that of intact cats;  kitten survival was significantly higher than their survival in the control groups; and a  lower rate of agonistic interactions was observed compared to the control groups. It was also found that intact male cats participated in more agonistic male-male encounters than castrated cats.

Targeting the TNR method mainly at feeding groups located in urban residential neighbourhoods may thus result in an increase in group size. This is the consequence of two major changes in group dynamics: on the one hand, intact cats immigrate into the neutered groups more readily; while on the other hand, neutered cats reduce their emigration rates, possibly due to a reduction in reproductive and competitive pressures. In the context of food delivery, we found the feeding groups to be time-and place dependent, exhibiting non-random social interactions. In comparison to the control groups, we found less aggression in the experimental groups and, specifically, fewer agonistic neutered-neutered male encounters.  This is a first report of such a phenomenon, which may contribute to a reduction in territorial behaviour, and thereby conduce to the higher immigration rates of adult cats from the surroundings that was found in these groups.

 
 
 
Comments